מעניין

ביוגרפיה של ד"ר ברנרד האריס, ג'וניור.

ביוגרפיה של ד"ר ברנרד האריס, ג'וניור.

אין זה מפתיע שישנם רופאים ששירתו כאסטרונאוטים של נאס"א. הם מאומנים היטב ומתאימים במיוחד לחקר ההשפעות של טיסת חלל על גופי אדם. זה בדיוק המקרה עם ד"ר ברנרד האריס, ג'וניור, ששימש אסטרונאוט על סיפון כמה משימות שאטל החל משנת 1991, לאחר ששירת את הסוכנות כנתח ומדען קליני. הוא עזב את נאס"א בשנת 1996, הוא פרופסור לרפואה ומנכ"ל ושותף מנהל בחברת Vesalius Ventures, המשקיעה בטכנולוגיות בריאות וחברות קשורות. סיפורו הוא סיפור אמריקאי מאוד קלאסי של כיוון גבוה והגעה ליעדים מדהימים גם על כדור הארץ וגם בחלל. ד"ר האריס דיבר לא פעם על אתגרים שכולנו מתמודדים איתם בחיים ופוגשים אותם באמצעות נחישות והעצמה.

חיים מוקדמים

ד"ר האריס נולד ב- 26 ביוני 1956, בנם של הגברת גוסי ה 'בורגס, ומר ברנרד א' האריס האב, יליד טמפל, טקסס. הוא סיים את בית הספר התיכון סם יוסטון בסן אנטוניו, בעיר 1974. הוא קיבל תואר ראשון במדע בביולוגיה מאוניברסיטת יוסטון בשנת 1978 לפני שבמשך 1982 עבר תואר דוקטור לרפואה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס.

החל קריירה בנאס"א

לאחר בית הספר לרפואה סיים ד"ר האריס תושבות ברפואה פנימית במרפאת מאיו בשנת 1985. הוא הצטרף למרכז המחקר של איי.אס.איי.אס. בשנת 1986, ומיקד את עבודתו בתחום הפיזיולוגיה של השלד והשריר ושימוש באוסטאופורוזיס. לאחר מכן אימן כנתח טיסה בבית הספר לרפואה וחלל, ברוקס AFB, סן אנטוניו, טקסס, בשנת 1988. תפקידו כלל חקירות קליניות של התאמת חלל ופיתוח אמצעי נגד לטיסת חלל לאורך זמן. הוענק לאגף למדעי הרפואה, והחזיק בתואר מנהל פרויקט, פרויקט התעמלות במדידה. חוויות אלו העניקו לו כישורים ייחודיים לעבודה בנאס"א, שם מחקרים מתמשכים אחר השפעות זרימת החלל על גוף האדם ממשיכים להיות מוקד חשוב.

ד"ר האריס הפך לאסטרונאוט ביולי 1991. הוא הוצב כמומחה למשימה ב- STS-55, Spacelab D-2, באוגוסט 1991, ובהמשך טס על הסיפון קולומביה לעשרה ימים. הוא היה חלק מצוות המטען של Spacelab D-2, ובצע מחקר נוסף במדעי הגופני ומדעי החיים. במהלך טיסה זו הוא התחבר לשטח של 239 שעות ו -4,164,183 מיילים בחלל.

מאוחר יותר, ד"ר ברנרד האריס, ג'וניור, היה מפקד המשא ב- STS-63 (2-11 בפברואר 1995), הטיסה הראשונה של תוכנית חלל משותפת רוסית-אמריקאית חדשה. שיאי המשימה כללו את המפגש עם תחנת החלל הרוסית, מיר, הפעלת מגוון של חקירות במודול Spacehab, ופריסה ושליפה של ספרטני 204, מכשיר מקיף שחקר ענני אבק גלקטיים (כמו אלה שבהם נולדים כוכבים). במהלך הטיסה, ד"ר האריס הפך להיות האפרו-אמריקני הראשון שהלך בחלל. הוא רשם 198 שעות, 29 דקות בחלל, השלים 129 מסלולי נסיעה ונסע מעל 2.9 מיליון מיילים.

בשנת 1996 עזב ד"ר האריס את נאס"א וקיבל תואר שני במדעים ביו-רפואיים מהסניף הרפואי של אוניברסיטת טקסס בגלווסטון. בהמשך שימש כמדען הראשי וסגן נשיא לשירותי מדע ובריאות, ולאחר מכן כסגן נשיא, SPACEHAB, Inc. (כיום ידוע בשם אסטרוטק), שם עסק בפיתוח עסקי ובשיווק של מוצרים מבוססי חלל של החברה ו שירותים. בהמשך היה סגן נשיא פיתוח עסקי בחברת Space Media, Inc., והקים תוכנית לחינוך חלל בינלאומי לסטודנטים. כיום הוא מכהן בדירקטוריון של היוזמה הלאומית למתמטיקה ומדעים וכיהן כיועץ לנאס"א במגוון נושאי מדעי החיים ובטיחות.

ד"ר האריס הוא חבר במכללה האמריקאית לרופאים, האגודה האמריקאית לחקר עצמות ומינרלים, האיגוד הרפואי לחלל והחלל, האיגוד הרפואי הלאומי, האיגוד הרפואי האמריקני, האיגוד הרפואי של מינסוטה, האיגוד הרפואי בטקסס, האגודה הרפואית במחוז האריס, פי קאפה פי כבוד האגודה, קאפה אלפא פסיי אחווה, איגוד הבוגרים של אוניברסיטת טקסס ואגודת בוגרי מרפאת מאיו. איגוד בעלי טיס וטייס. איגוד חוקרי החלל. האגודה האמריקאית לאסטרונאוטיקה, חברת הנהלת מועדון הנערים והבנות של יוסטון. חברת הוועדה, המועצה האזורית של יוסטון רבתי בנושא כושר גופני וספורט, וחבר דירקטוריון, קרן חינוך טיס חלל משומנת בע"מ.

הוא גם זכה לכיבודים רבים מחברות מדע ורפואה ונשאר פעיל במחקר ועסקים.